אודות - ניצנה

אודות ניצנה

במה אנחנו מאמינים

הקהילה החינוכית-התיישבותית בניצנה שואפת לחזק את אופייה של מדינת ישראל כחברת מופת, המושתת על ערכי כבוד האדם וחירותו ומחויבת ליצירת שוויון הזדמנויות, צדק ושלום, ברוח מגילת העצמאות.

ניצנה פועלת לחיזוק לכידותה וחוסנה של החברה הישראלית באמצעות יצירת חזון משותף בין אזרחיה המבוסס על היכרות מעמיקה, דיאלוג מכבד וקידום שותפות בין כלל מרכיבי החברה.

ניצנה מחויבת לטיפוח חיבור עמוק ומשמעותי בין האדם לסביבתו, מתוך הבנה כי האחריות של כולנו כלפי הטבע, החי והמרחב בו אנו מתקיימים היא מפתח לחברה ברת-קיימא, קשובה ומכילה.

עולים חדשים נקלטו

0 +

בני נוער בדואים
קיבלו חיונך הוליסטי

בוגרי שנת שירות

תכניות חינוכיות

מבקרים מדי שנה

K 0

משרות במגוון רחב של תחומים

המייסד - אריה לובה אליאב (1921-2010)

לובה, נולד בשנת 1921 בשם אריה ליפשיץ במוסקבה, השני משלושה ילדים של מתילדה ויוסף ליפשיץ, וניתן לו שם החיבה לובה. גדל בבית ששורשיו טבועים עמוד ביהדות ובציונות.

לובה עלה לארץ ישראל בשנת 1924, ולמד בבית-הספר "הלפרין" בתל אביב, בגימנסיה הרצליה. בעקבות השתתפותו בתחרות חיבורים נקשר קשר מיוחד בין אריה ליפשיץ הילד ובין ביאליק, קשר שהשפיע על לובה עמוקות לכל חייו.

בשנת 1986 הגה ויזם את הקמתה של הקהילייה החינוכית-התיישבותית 'ניצנה' בנגב. חזונו של לובה משמש עד היום כנר לרגליהם של כל הבאים להתחנך ולחנך בניצנה, ומתגלה כרלוונטי יותר ויותר ככל שהחברה הישראלית מתפתחת ומתמודדת עם אתגרים גורליים:

כאן בשדה הקרב של חטיבת הנגב במלחמת העצמאות ואתר קרבות האש של ימי סיני וששת הימים, מקימים אנו, בית ספר לנגב, לעבודה ולשלום. אנו ניצבים ברוח מעשה המופת של דוד בן גוריון שהלך אל הנגב מתוך ציפייה כי כאן במדבר תזכה האומה שוב למילות הנביא: "זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". (מתוך מגילת ההכרזה של ניצנה)

החל מנערותו ועד ליומו האחרון הקדיש לובה את חייו לעם היהודי ולמדינת ישראל בתחומים רבים:

קרא עוד

ימי השירות הצבאי

לובה הצטרף כנער לארגון ההגנה, התנדב במהלך מלחמת העולם השניה לצבא הבריטי, במלחמת העצמאות שירת בהגנה ובצה"ל בגיזרת ירושלים, ופעל בשליחות המוסד לעלייה ב' באירופה ובצפון אפריקה. הוא פיקד על אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב", עליה פגש את טניה רעייתו ובעיצומה של מלחמת "קדש" עמד בראש מבצע של צה"ל לחילוץ יהודי פורט-סעיד. לובה סיים את שירותו בדרגת סגן-אלוף בחיל-הים.

פעיל עלייה והתיישבות

לובה היה מבוני הארץ בשנות הביסוס של המדינה הצעירה. היה מחלוצי ההתיישבות בדרום ובנגב ועמד בראש מקימי חבל לכיש והעיר ערד.

במסגרת תפקידיו הציבוריים הממלכתיים שירת לובה בשגרירות ישראל במוסקבה ופעל במסגרת "נתיב" לחידוש הקשר עם היהודים ברחבי ברית-המועצות. לצד עבודתו בשירות החוץ ובמוסד, עמד בראש משלחות סיוע לנפגעי אסונות באירן, כורדיסטן, מרוקו וניקרגואה, ופעל לשחרור שבויים ולאיתור נעדרים ממלחמת לבנון.

פעילות פוליטית ושלום

כחבר כנסת, כסגן שר וכמזכ"ל מפלגת העבודה היה לובה אליאב מחלוצי ההידברות לשלום בין ישראל, מדינות ערב והפלשתינאים.

איש חינוך וחברה

לפני כל דבר אחר, כל תואר או משרה, רואה בעצמו, אריה לובה אליאב מורה ומחנך. כמי שהדוגמא האישית מהווה נר לרגליו, הוא יצא ללמד אסירים בבתי הסוהר, ובמהלך מלחמת יום-הכיפורים עבד כסניטר מן השורה, בהתנדבות, במשך שנה בבית-חולים "הדסה" בתל-אביב. הוא תרם תרומה רבה לקידום החינוך באזורי פיתוח, תוך שהוא עובר להתגורר ביישובי עולים כגון: נבטים של עולי קוצ'ין, אור-עקיבא, קרית-שמונה, שדרות ומעלות.

בשנת 1988 (תשמ"ח) זכה לובה אליאב בפרס ישראל על עשייתו ופעלו למען בניית הארץ.

בשנת 1998 (תשנ"ח) הוענק ללובה אליאב אות הנשיא למתנדב על מנהיגות ועשייה חלוצית בכל תחומי החיים בישראל. נאמר בטקס (יולי, 1998 בבית הנשיא בירושלים):

"אות הנשיא למתנדב מוענק ללובה אליאב האיש שעשיית שלום, טובה וברכה היא לדידו הדבר הטבעי, כביטוי נוסף של הערכה למי שמצוי למעלה מיובל שנים בלב העשייה החלוצית בישראל."

בשנת 2003 (תשס"ד) הוענק לו פרס בן גוריון על פעילותו בפיתוח ההתיישבות בנגב.

לובה היה גם סופר אשר כתב שלושה-עשר ספרים. כתיבתו בוחנת נושאים רבים מחיי החברה ומעולם הרוח, ומאופיינת בגישה אישית, המציגה את נקודת מבטו המקורית.

רוחם של לובה וטניה ז"ל שוררת בכל פינה, בכל עץ, בכל חיוך ובכל חיבוק בניצנה. בליבנו תמיד.

ערכי ניצנה

כבוד האדם וחירותו

הכרה בזכותו וחירותו של כל אדם לממש את שאיפותיו ולחתור לחיים של משמעות, הגשמה ושלום.

אחריות

טיפוח תחושת אחריות אישית וחברתית – כלפי עצמינו, כלפי הזולת, כלפי הקהילה והמדינה, להשפיע ולתרום ככל יכולתנו.

חיי הגשמה

עידוד לחיים של יצירה, יוזמה ואמונה ביכולת לשנות את המציאות במעשה וחשיבה.

שוויון הזדמנויות

קידום חברה המאפשרת לכל אדם לממש את עצמו ולחיות חיים מלאים, צודקים והוגנים.

רב תרבותיות

ניצנה תמחיש לבאים בשעריה כי בכוחו של מפגש רב תרבותי להעמיק ולהעשיר את החוויה האנושית של המשתתפים בו.

קיימות וסביבה

חינוך למחויבות הדדית בין האדם לסביבה, תוך הדגשת חשיבות השמירה על הטבע כחלק מהותי מהקיום האנושי.

מה אנחנו עושים

ניצנה היא קהילה המושתת על ערכי אהבת האדם והטבע שבה גרים ומתחנכים יחד צעירים, מבוגרים ומשפחות מכלל החברה הישראלית והעם היהודי. אנו מציעים תכניות חינוכיות מעמיקות לישראלים צעירים – חילונים, בדואים, עולים חדשים ועוד – הגרים וצומחים יחד זה לצד זה. התכניות בנויות בהתאמה למאפיינים הייחודיים של המשתתפים ומעודדות מפגש ביניהן, תוך מתן כלים להתפתחות אישית כתנאי בסיסי לשגשוג ומימוש הפוטנציאל של כל אדם.

הקסם של ניצנה קורה כאשר משתתפים מרקעים שונים מאוד מוצאים את עצמם משתפים פעולה עם אנשים שמעולם לא חלמו להתחבר אליהם. חיי היומיום המשותפים יוצרים מפגשים בלתי אמצעיים המחייבים את כל חברי הקהילה להתמודד עם השונות, לאתגר תפיסות קיימות ולמצוא דרכים לחיים משותפים מתוך כבוד הדדי. כך אנו מעצימים את חברי הקהילה, מעודדים אותם לצאת מאזור הנוחות ומכשירים אותם להיות סוכני שינוי בקהילות מהן הגיעו – לקידום חברה ישראלית חזקה ומלוכדת שמבוססת על המפגש האנושי כאבן ראשה ליצירת תהליכים משמעותיים.

תיאוריית השינוי

אנו מאמינים כי המפגש האנושי הוא אבן הראשה ליצירת תהליכים אישיים וחברתיים משמעותיים.

ניצנה שמה בלב עשייתה מפגשים חווייתיים ותהליכים בין אנשים מחלקים שונים בחברה הישראלית אשר כמעט ולא נפגשים במציאות הנוכחית המפולגת.

אנו מאמינים כי המפגש עם "השונה" הוא השער להכרה אמיתית באחר ולגיבוש זהות עצמית איתנה.

חיי היומיום המשותפים בניצנה יוצרים מפגשים בלתי אמצעיים במרחבי החיים השונים. מפגש זה מחייב את כל חברי הקהילה להתמודד עם השונות, לאתגר תפיסות קיימות ולמצוא דרכים לחיים משותפים מתוך כבוד הדדי.

גישה זו היא מפתח לצמצום הפילוג ופערים בחברה הישראלית. ניצנה מהווה מודל ליצירת לכידות ושייכות עבור כלל אזרחי ישראל, תוך הבנה שהחיבור בין אנשים הוא הבסיס לחברה חזקה ובריאה.